אחד הדברים המבלבלים במגורים מחוץ לארץ המולדת הם החגים.
מי שיותר מבולבל או מוסח הם ילדים שגרים בשכונה עם מגוון רחב של תרבויות,
ולומדים בבית ספר ציבורי - משהו כמונו...
בתחילת המעבר, העניין לא הורגש כי השנה התחילה ברצף של חגים יהודיים שבכולם לקחנו חלק - ראש השנה, סוכות, יום כיפור.....
חנוכה היה שבוע אינטנסיבי שמאוזכר גם בבית ספר וגם בחנויות ברחוב....
עד שפתאום ראש השנה הסיני ! שבוע שלם הילדים חגגו בבית הספר : חזרו הביתה עם מקלות אכילה, אביזרים לקישוט, יצאנו לטיול כיתתי בסאב ווי לצי'נה טאון , גיליתי שנולדתי בשנת העכבר , בעלי בשנת החזיר (גילוי שיצר הרבה מתח בבית ) התעוררתי רק כשקיבלתי טלפונים מארץ מולדתי:
שבדיוק חזרנו מטיול רקפות... היה מקסים בקטיף התפוזים... ולמה את לא מתקשרת ביום המשפחה????
טו בשבט, יום המשפחה וראש השנה הסיני הכל בשבוע אחד, להירגע בבקשה !
ואז הגיע חג פורים , הגעתי נרגשת לאסוף את הילדים עם חופן אזני המן. הבן הקטן התחיל לאכול
ועצר... מתחיל לפורר את העוגיה. "אמא , איפה הפתק? "
"איזה פתק ?"( איזה פתק מה אתה בכותל??)
"הפתק. מתחיל להיות עצבני. "
"לא מבינה. "
"הפתק !!!!!!!"
איזה פתק??? זאת לא עוגיית מזל !! חלאס עם המסעדות הסיניות !!!!!
עכשיו פסח כבר בפתח... שאלתי את הבן הקטן:" איזה חג מתקרב אלינו?"
בלי להתבלבל ענה : "חג הארנבת" . אני בהלם. "מותק הארנבי וביצי השוקולד זה ה EASTER ".
"איזה חג יהודי מתקרב ?"
"פורים?"
"פורים כבר היה. זוכר שחיפשת את העתיד שלך בתוך אוזן המן ?!!!!"
יצאתי לקנות מצות וממרח שוקולד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה